החלטה בתיק רע"א 9446/03

           בגדר תביעה לסילוק יד מנכס (להלן: התביעה הראשונה), שהגיש המבקש (להלן: המינהל) נגד המשיב, ניתן פסק-דין על-ידי בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, ביום 3.4.01, המורה למשיב לסלק את ידו מהנכס מושא התביעה (להלן: פסק-הדין). אלא שלבקשתו של המשיב, ביצוע פסק-הדין עוכב למשך שנים עשר חודשים. ביום 4.4.02 הוכרז המשיב פסול דין, לאחר שהתקבלה בידיו חוות-דעת פסיכיאטרית, ולפיה לוקה הוא בנפשו באופן המצדיק מינוי אפוטרופוס עבורו. או אז, ביום 25.10.01, הגיש המשיב תביעה לביטול פסק-הדין בטענה כי לא היה מסוגל הוא לנהל את התביעה הראשונה, מחמת הליקוי בנפשו, ולפיכך יש לבטל את התביעה הראשונה (להלן: התביעה החדשה). בגדר התביעה החדשה, ביקש המשיב לעכב את ביצוע הפינוי שלפי פסק-הדין (להלן: הבקשה). בקשה זו נדחתה על-ידי בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, זאת לאחר שנתבקשה תגובת המינהל. בית-המשפט הוסיף והטעים, כי הגם שנזקו של המשיב עולה על נזקו של המשיב, במסגרת שקלול האינטרסים של הצדדים במאזן הנוחות, אלא משניתן למשיב עיכוב ביצוע של שנים עשר חודשים, במסגרת התביעה הראשונה, והוא לא עשה מאומה, הרי שיש לדחות את הבקשה. הוסיף בית-המשפט וקבע, כי לא נראה לבית-המשפט כי התביעה החדשה מבוססת כראוי.

           על החלטה זו ביקש המשיב רשות לערער בפני בית-המשפט המחוזי, בפניו טען, כי הוא ומשפחתו מחזיקים בנכס, מושא הבקשה, עשרות שנים, והוא אף משמש עבורם כמטה לחמם. הוסיף הוא וטען, כי התביעה הראשונה נוהלה בהיותו פסול דין, וכי המינהל ניהל נגדו את התביעה הראשונה תוך ניצול עובדה זו. לטענתו, ביצוע פסק-הדין ימנע אפשרות של החזרת המצב לקדמתו, במידה ותצליח תביעתו החדשה. בית-המשפט המחוזי קיבל את הבקשה והורה על עיכוב ביצוע פסק-הדין, תוך שבחן אחת לאחת את טענות המינהל, כפי שהן עולות מתשובתו לבקשת רשות הערעור. זאת בהדגישו כי טענות אלה תמוהות ובלתי סבירות, משום שעיקר בהן הוא הטלת דופי באמינות ההכרזה על המשיב כפסול דין, תוך שימוש בסגנון משתלח, מיותר ולא ענייני.

           מכאן לבקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה שב המינהל על טיעוניו בפני בית-המשפט המחוזי.

           הבקשה נדחית, שכן אין בטיעוני המינהל כדי להצביע על שאלה כללית החורגת מעניינו הספציפי. טענותיו של המינהל נבחנו באופן יסודי על-ידי בית-המשפט המחוזי, ונדחו לגופן, באופן ענייני ומנומק. לפיכך, אין מקום להתערבותה של ערכאת ערעור זו ב"גלגול שלישי". מעבר לדרוש אוסיף, כי הימנעות מעיכוב ביצוע פסק-הדין, אינה מתיישבת עם מאזן הנוחות הראוי, בנסיבות העניין. ברי, איפוא, כי פינוי הנכס מושא הבקשה, יקשה עד מאוד על החזרת המצב לקדמתו, במידה והמשיב אכן יזכה בתביעתו.

           הבקשה נדחית, איפוא.

           ניתנה היום, ח' בחשון תשס"ד (3.11.03).

                                                                             ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: